עורך דין נזיקין
מאת
מאור ניצני
כיצד לדרוש כסף מזכויות המגיעות לך על פי החוק
הידעת? במדינת ישראל קיים החוק המתקדם ביותר בעולם הבא לתת הגנה לאנשים הנפגעים בתאונות דרכים. בכדי לקבל פיצוי בגין נזקי גוף בתאונת דרכים לא חשוב כלל מי אשם בתאונה!!! (השאלה מי האשם בתאונה היא שאלה רלבנטית רק בתביעות הרכוש, או בתביעות התעבורה שלעתים מלוות את התאונה, אך היא לא רלבנטית בנוגע לזכאות לקבל פיצויים בגין נזקי גוף). לדוגמה: אם אדם נוהג במכונית ללא ציות לתמרור אין כניסה, נגד כיוון התנועה, באור אדום, כשהוא אינו חגור בחגורת בטיחות, דורס אדם ופוצע אותו (ואפילו מצהיר במשטרה שהוא האשם היחידי והבלעדי), הנהג הפוגע זכאי לקבל פיצוי מחברת הביטוח של הרכב אם התקיימו מספר תנאים:
לרכב יש ביטוח חובה.
הנהג נוהג ברשותו של בעל הרכב.
לנהג יש רשיון נהיגה.
הנהג נפגע בתאונה (אפילו פגיעה קלה ביותר שעליה עוד נרחיב).
הנפגע קיבל טיפול רפואי ממוסד מוסמך ביום התאונה.
על מה ולמה מקבלים פיצויים?
עגמת נפש (כאב וסבל)
כל נפגע זכאי לקבל פיצוי בגין עגמת נפש וכאב וסבל. כיצד מודדים עגמת נפש וכאב וסבל? הפיצויים הם בסדר גודל של כמה אלפי שקלים בגין עגמת הנפש, הכאב והסבל שנגרמו לנפגע עקב התאונה. יש לציין שגם אדם שרק נחבל בתאונה ואפילו חבלות יבשות ומתלונן על כאבים (כגון כאבי ראש או כאבי צוואר) זכאי לקבל את הפיצוי למרות שאין בנמצא כל ממצא חיצוני וזאת בתנאי שהוא הגיע ביום התאונה לקבל טיפול בחדר המיון בבית החולים, התלונן על כאבים וקיבל מסמך שמאשר את תלונותיו. כמובן שאם התלונות ממשיכות והנפגע ימשיך להתלונן בקופת חולים על מכאוביו ומגבלותיו, מבחינה משפטית, הכאב והסבל יחשבו כמשמעותיים יותר והוא יהיה זכאי לקבל פיצוי גבוה יותר. אם הנפגע יזדקק לטיפולים רפואיים נוספים בהמשך תקופת ההחלמה (כגון טיפולי פיזיותרפיה) הוא יהיה זכאי לפיצויים גבוהים יותר.
יש לציין, שגובה הפיצוי בגין עגמת נפש וכאב וסבל עולה ביחס ישר עם עוצמת הפגיעה, משך ותדירות הטיפולים להם נזקק הנפגע, וכמובן הוא גבוה באופן משמעותי אם נותרה לנפגע נכות לצמיתות.
כמעט בכל תאונה, בנוסף לכאב ולסבל, ניתן לתבוע בגין המרכיבים הבאים:
הפסד שכר עבודה - הפסדי השתכרות שנגרמים עקב התאונה, וזאת בתנאי שהיעדרות הנפגע מהעבודה ואבדן השכר בפועל כתוצאה מכך, מגובים באמצעות תלושי המשכורת ואישורי מחלה שקיבל הנפגע מרופא עבור אותה תקופה. יש לציין שטעות רווחת בקרב הציבור שאם כתוצאה מהתאונה הנפגע לא ילך לעבודה, זה יגדיל את הפיצוי אותו הוא זכאי לקבל מחברת הביטוח. אולם, אינני חושב שגישה זו מומלצת, מכיוון שמצד אחד מפסיד הנפגע כסף (הואיל והמעביד לא נותן לו משכורת) ומצד שני הוא מקבל את אותו הכסף שהפסיד בשלב מאוחר יותר מחברת הביטוח, כך שבעצם אין לנפגע רווח ממשי. אולם במקרים רבים מעמדו במקום העבודה עלול להיפגע ולא בטוח שעל זה ניתן יהיה לקבל פיצוי. לכן, ברוב המקרים כדאי שיחזור הנפגע לעבודה, אם הוא מסוגל לעבוד.
הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה - הנפגע יהיה זכאי להחזר הוצאותיו שנגרמו עקב התאונה בהתאם לקבלות על תשלומים בין בגין טיפולים רפואיים ובגין הוצאות נסיעה לצורך אותם טיפולים (יש לשמור על קבלות נסיעה במונית ואם הנפגע נסע ברכב פרטי יש לנהל כרטיס רכב מעודכן).
הוצאות בגין עזרת צד ג? - הנפגע זכאי להחזר הוצאותיו בגין עזרת צד ג?(עזרה במשק הבית ו/או סיעוד) שנגרמו לו עקב הפגיעה בתאונה (במידה שהנפגע שכר עוזרת בית כדאי שיחתים אותה על מסמך שהיא אכן טיפלה במשק הבית בתקופת ההחלמה).
עד כאן דיברנו על חישוב הפיצויים לנפגעים קלים. כאשר מדובר בפציעות קשות יותר בהן נותרת לנפגע נכות לצמיתות, הנפגע זכאי לקבל פיצויים משמעותיים גם עבור הנזקים שיגרמו לו בעתיד. פיצויים אלה מתחילים בדרך כלל מסדרי גודל של עשרות אלפי שקלים ומגיעים עד למיליוני שקלים. גובה הפיצוי תלוי במספר רב של פרמטרים כגון: אחוז הנכות, גיל הנפגע, מינו, מקצועו, רמות ההשתכרות שלו, חברת הביטוח בה הוא מבוטח, וכמובן בעורך הדין המייצג את הנפגע.
הרבה אנשים עוברים תאונות דרכים ואפילו אינם יודעים שהם עברו תאונות דרכים!!! רבים משוכנעים שתאונת דרכים היא תאונה בה מעורבים שני כלי רכב או יותר, ושבדרך כלל כתוצאה ממנה יש גם נפגעים. נכון שזו תאונת דרכים, אולם פציעות רבות שמקורן ברכב מוגדרות כתאונות דרכים על פי החוק והפסיקה, למרות שלאדם שהינו חסר השכלה משפטית הן לא נראות כתאונות דרכים.
דוגמאות לתאונות שמוגדרות כתאונות דרכים על פי החוק:
א. פציעה הנובעת כתוצאה מסגירת דלת של כלי רכב על האצבעות מוגדרת כתאונת דרכים אם הפציעה התרחשה בתחילתה של נסיעה באותו רכב או בסיומה של הנסיעה.
ב. פציעה הנובעת כתוצאה מתיקוני דרך בכלי רכב, כגון: החלפת גלגל באמצע הדרך או כווייה כתוצאה מפריצה של מים רותחים מהמאייד (רדיאטור) של כלי הרכב.
ג. פציעה הנובעת כתוצאה מנפילת חפץ כלשהו בזמן נסיעה בכלי רכב על נפגע (מזוודה שנופלת על הראש בזמן נסיעה באוטובוס וכד?).
שכר טרחה של עורך דין
רבים מהנפגעים אינם תובעים את זכויותיהם בין השאר בשל החשש מתשלום שכר טרחת עורך הדין. לידיעתכם, שכר הטרחה של עורך הדין מחושב על בסיס של הצלחה ולא מומלץ לשלם לעורכי הדין שלא על בסיס של הצלחה. כאשר שכר הטרחה מבוסס על אחוזים מגובה התביעה, האחוזים שיגבה עורך הדין הם כדלקמן:
8% בתוספת מע"מ במקרה של פשרה, 11% בתוספת מע"מ במקרה של פשרה שהושגה לאחר הגשת תביעה, 13% בתוספת מע"מ בכל מקרה אחר.
כמובן, שלסכומים הנקובים לעיל, מתווספים גם הוצאות שונות כגון אגרת בית משפט, הוצאות בגין הוצאת תיקים רפואיים וכד?.
מאמר זה מיועד לסייע לך בהכרת הזכויות המוקנות לנפגעים בתאונות שונות, לרבות תאונת דרכים על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה 1976. ברצוני להדגיש שמאמר זה אינו מיועד לשמש ככלי ייעוץ בלעדי לנפגעים בתאונות דרכים ואינו בא להחליף ייעוץ אישי ושוטף הניתן על ידי עורך דין, אלא משמש כעזר בלבד לאדם המעונין לדעת יותר על נזיקין, ביטוח תאונות ובעיקר על תאונות דרכים. יש להדגיש שמאמר זה הוא כללי מאוד, ולכן ייתכן בהחלט, שעבור כל נפגע הכללים משתנים מעט. אולם, הכללים מתאימים למרבית הנפגעים. אם פרט מסוים שנכתב במאמר שונה או סותר את מה שנאמר בשיחה אישית ובע"פ על ידי עורך דין מנוסה, זכור שמה שנאמר לך על ידי עורך הדין בע"פ אמור להיות מדויק יותר היות שהוא מתאים לנפגע באופן אישי וכמובן מעודכן יותר ממועד כתיבת שורות אלו. במקרה של אי הבנה או סתירה לכאורה, בין הנאמר במאמר זה לבין מה שנאמר לך בהתייעצות עם עורך דין, יש להעדיף את גרסתו של עורך הדין.
עורך דין נזיקין, עורכת דין
מקור המאמר: www.articles.co.il מאמרים.
תגובתך למאמר:
כיצד מתייחס החוק לעניין ביטוח החובה לרכב קארטינג
מאת
יגאל ק
הספורט המוטורי תופס תאוצה בשנים האחרונות. ניתן להבחין ביותר ויותר מסלולי קרטינג חדישים, החשיפה לכך עולה ועימה גם בעיות חדשות שטרם נלקחו בחשבון.
להלן מקרה שארע : נערה בת 16 אשר השתתפה ביום כיף בפארק שעשועים במרכז הארץ, החליטה לנסות וליהנות בביתן מכוניות הקארטינג. כשהגיעה תורה, עלתה על אחת המכוניות, חגרה את חגורת הבטיחות והחלה בנסיעה. למזלה הרע של הנערה נתפס שערה הארוך בין גלגלי מכונית הקארטינג, עובדה שגרמה למכונית להיזרק מהמסלול לעבר המעקה. הנערה נזרקה קדימה ונחבטה קשות בכל חלקי גופה. קיימת אימרה שטוענת כי במקום שבו עוסקים באשמה, איש לא לוקח אחריות. קחו למשל את מדינת ניו זילנד, בה לא עוסקים כלל בשאלה מי אשם. במקרים בהם אדם נפגע בפארק שעשועים, הוא זכאי לקבל פיצויים על נזקיו - נקודה. ובמילים אחרות, מפעיל פארק השעשועים לוקח אחריות על הבאים בשעריו. אלא שכאן אצלנו, במדינת ישראל, אדם שנפגע בפארק שעשועים, נאלץ לנהל עצמו בדרכים הנפתלת של דיני הנזיקין, ירושת המנדט הבריטי. על הנפגע להצטייד בהוכחות ובחוות דעת מומחים כי מפעילי פארק השעשועים אשמים. לעיתים יקבע השופט כי יש לנכות מהפיצויים את שיעור אשמתו התורמת של הנפגע. כמו במקרה הנערה שהובא כאן.
כשמדובר בתאונה הנגרמת ברכב מנועי, יש במדינתנו זכות מוחלטת לניזוק לקבל פיצויים על נזקיו מחברת ביטוח החובה. אם אין לרכב ביטוח חובה, הגוף המפצה הוא קרנית, קרן שהוקמה על פי חוק, כדי לפצות נפגעים ברכב שמפעילו לא רכש עבורו ביטוח חובה.
בבית משפט השלום בתל אביב טענה הנערה הנפגעת כי מכונית הקרטינג היא רכב מנועי לכל דבר ועניין כך שזכותה לפיצויים ברורה וחד משמעית וכמו כן לא מוטלת עליה כל חובה להוכיח כי מפעילי הפארק אשמים. מאחר ומפעילי פארק השעשועים לא ביטחו את הרכב בביטוח חובה, היא זכאית לפיצויים מקרנית.
מבחינה משפטית, טען השופט, כי רכב מנועי לצרכי ביטוח חובה הוא רכב הממלא אחר שלושה תנאים: עליו להיות מסוגל לנוע בכוח מכני, על פני הקרקע ולשמש לתחבורה יבשתית. בעניין זה קבע השופט, אין מחלוקת כי מתקיימים שני היסודות הראשונים, הקרטינג הוא רכב הנע בכוח מכני על פני הקרקע. מדובר ברכב מסוג הונדה, עם מנוע בנזין המסוגל להגיע ל - 43 קמ"ש. הרכב מצויד בכל המערכות הקיימות אצל מכונית רגילה: 4 גלגלים וצמיגים, מערכת בלמים, דלק והיגוי, מתלים, שילדה, מערכת תמסורת, חגורות בטיחות, מושבים ומערכת חשמל. רכב הקרטינג כשיר לנוע על פני הקרקע, ללא כל מגבלה לנהיגה בכל כביש ושטח ברכבי הארץ.
על השאלה האם רכב הקרטינג משמש לתחבורה יבשתית. ענה השופט בשלילה. בדרישה שהרכב המנועי ישמש לתחבורה יבשתית הכוונה היא ל"העברת אנשים ממקום למקום במובן הגיאוגרפי, כלומר הובלה שהיא ביטוי לסיכון תעבורתי. מטרת הקרטינג, הבהיר השופט, היא לשעשועים והוא מהווה חלק ממתקן שעשועים, אחד מיני כמה המצויים בפארק. מדובר בנסיעה קצרה בת דקה וחצי במסלול מתוחם במגן ברזל. מכוניות הקרטינג אינן יכולות לחרוג מהמסלול שהותווה להן.
לסיכום, קבע השופט כי הנערה נפגעה באתר בילוי ונופש. כל שהדרך היחידה בה תוכל לפעול היא בדיני הנזיקין הכלליים. ובמילים אחרות, תאונות מסוג זה אינן חוסות תחת ביטוח החובה. לעניין זה אין הבדל בין פגיעה מקרטינג, רכבת הרים או כל מתקן אחר בפארק השעשועים. מבקרי הפארק הנוסעים בקרטינג אינם עושים זאת למטרות תחבורה, אלא למטרות הנאה מעצם הנסיעה. ייעודו של הקרטינג, במובהק, למטרות שעשועים, לשם כך נוצר ולשם כך נועד.
מאמר זה נכתב עבור חב' לידר סולושנס בע"מ, המפעילה בין היתר אתרים כגון רכב , קופות גמל , ביטוח בריאות ורבים אחרים.
מקור המאמר: www.articles.co.il מאמרים.
תגובתך למאמר: